#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כה. מיוסף נלמד שאסור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון והרי בשני הרעבון נולדה יוכבד? 	"תירצו התוס' (ד""ה אסור) דלכו""ע לא הוי אסור אלא למי שרוצה לנהוג עצמו בחסידות ויוסף לא שימש אבל שאר בני אדם שימשו <sup>ז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ז.  והר""ן כתב דאיסור תשמיש בשני רעבון אינו אלא משום שי שראל שרויים בצער, ויורדי מצרים יודעים היו בעצמם שהם שבעים ויוסף גם ידעו בו שהוא שרוי בריווח אבל יוסף היה סבור שהם שרויים בצער ולפיכך לא שימש.</span>"	תענית תוס' יא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו. מי מעיד באדם בשעת הדין ? 	"אבני ביתו וקורות ביתו. דבי רבי שילא אמרי שני מלאכי השרת המלוים לאדם. רבי חידקא אמר נשמתו וי""א אבריו. [ועי' מהרש""א ח""א]."	תענית יא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כז. על מי נאמר גומל נפשו איש חסד? 	"לרש""י על המתענה. לתוס' (ד""ה גומל) על שאינו מתענה."	תענית יא: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כח. מה פירוש אין תענית ציבור בבבל אלא ט' באב בלבד? 	"רש""י פירש לענין חומרי תענית שיהיו אוכלים מבעוד יום ואסורים בנעילת הסנדל. וכתבו התוס' (ד""ה אין) שהוא משום שהיה בבבל הרבה גשמים <sup>ח</sup> .<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ח.  כתב הר""ן לקמן יב,ב דכ""כ רש""י בפסחים, ולפי""ז לא נאמר אלא בתענית של גשמים אבל בשאר צרות בבל וא""י שוים. והראב""ד כתב שלא גזרו עליהם ה' עינויים כיון שהארץ קרה והם חלשים ועניים או כיון שהותרו במקצתם הותרו בכולם. והרמב""ן פירש שאין שם תענית ציבור שמתענים בבבל אינם אלא כתעני ת יחיד מפני שאין להם דיינים סמוכים ואין להם נשיא שתהא גזירתו קיימת על כל ישראל. וכתב הר""ן דה""מ לענין ה' עינויים שאין כח בתענית יחידים להשוות תענית שלהם לתענית יוה""כ, אבל לענין תפילת נעילה וכ""ד ברכות והתראה לא אמרו, דכיון דכל הציבור מצטרפים להתענות ראויים הם לכך.</span>"	תענית יא: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כט. האם היחיד או הש""ץ אומרים עננו ביום צום בשחרית ומדוע?"	"כתבו התוס' (ד""ה לן) שלדעת בה""ג אין ליחיד לומר בשחרית דשמא לא יסיים התענית ונמצא שקרן בתפילתו <sup>ט</sup> ולדעת התוס' ביחיד אומר דלא נקרא שקרן כיון שהיה בדעתו להתענות, ואפילו אקרי אונס אח""כ ולא מצי לצער נפשיה לא גרע ממתענים לשעות. עוד כתבו התוס' שהש""ץ אומר בשחרית כדי להודיע לעולם ולהזכיר התענית. ובהגהה הביאו מהטור שהש""ץ אומר בשחרית משום שאי אפשר שלא יתענו קצת מהקהל.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ט.  והר""ן הביא דעת הבה""ג והוסיף הר""ן דאם בטוח שיתענה כגון דורות הראשונים מזכיר.</span>"	תענית יא: ותוס'		
